גידים מיישרים

הגידים המיישרים הם חלק מהמערכת של שרירים היוצאים מאזור האפיקונדיל החיצוני במרפק ונמשכים עד אמצע האמה ומשם הופכים לגידים המשמשים כעין מיתרים המיישרים את מפרקי האצבעות. היישור מכין את כף היד לתפיסה – שהיא המטרה התפקודית של כף היד. פציעה של הגידים המיישרים היא תופעה שכיחה למדי וגורמת לחוסר המשכיות של היחידה: " שריר- גיד " וכתוצאה מכך לחוסר תפקוד של הגיד הקרוע הבא לידי ביטוי בחוסר יכולת יישור המפרקים הנמצאים רחיקנית לאזור הקרע.
המבנה האנטומי של הגידים המיישרים באמה ובגב כף היד הוא פשוט למדי ומורכב מרצועה איתנה וחזקה הבנויה בעיקרה מרקמת קולגן . באזור האצבעות הגידים אינם נשארים באותה מתכונת אנטומית אלא הופכים למערכת שלמה ומורכבת המתפרשת על כל גב האצבע ובנויה ממיתר מרכזי ומפרש מצנפתי שפועל כמו מפרש של סירה שבקצותיו סיומות מיתריות המתחברות לגידי שרירים שונים. שווי משקל במערכת הזו מקנה לתנועתיות האצבעות הרמוניה בתנועה. בגלל המורכבות הזו – פציעה באזור גב האצבע מפירה את האיזון ברציפות המערכת ומתפתח עיוות שגורם להפרעה תנועתית ולהפרעה אסתטית כאחד.

תסמינים

בכל מקרה של חתך עמוק בהיבט הגבי של שורש כף היד, כף היד או אצבעות, יש לשלול פגיעה בגיד המיישר. כאשר החתך של הגיד הוא מלא אין אפשרות כלל ליישר את האצבע כולה או חלק ממנה. כאשר החתך של הגיד הוא חלקי, או במקרים בהם רק אחד משני הגידים המיישרים את האצבע נפגע, בתחילה היישור של האצבע אפשרי, גם אם לא בטווח יישור מלא, אולם בהמשך עלול הגיד להיקרע לחלוטין. במקרה של קריעת גיד עצמונית, חוסר היכולת ליישר את האצבע מתרחש באופן פתאומי, לפעמים ללא כל כאב.

טיפול

הטיפולים ברובם הם ניתוחיים. קרע של גיד כלשהו לאורך המיתר יטופל בתפירה בהקדם. ניתן להשיג שיקום של הגיד בתפירה שתעשה בפרק זמן של השבועיים הראשונים שלאחר הפציעה. ד"ר פרקש מבצע בחלק גדול מהמקרים את הניתוח בהרדמה מקומית, דבר המאפשר בדיקה של התיקון תוך כדי הניתוח, על מנת לוודא שהגיד תוקן במתח נכון, ומאפשר תנועה חלקה ומלאה של הגיד עוד במהלך הניתוח.
יש מקרים מסויימים שניתן לשקם את הגיד הקרוע ע"י החדרת מסמר השומר על המפרק (שמעליו נקרע הגיד) ביישור ומאפשר בכך קירוב של חלקי הגיד זה לזה וריפוי עצמוני על ידי צלקת. בטכניקה זו משתמשים במקרים של אצבע פטישית ולעיתים גם במקרים של קרע הגיד מעל המפרק הבינגלילי המקורב. את המסמר יש להחדיר בימים הראשונים שלאחר הפציעה , טרם שקצוות הגיד עברו כווץ ורתיעה זה מזה.
כאשר התפתחו דפורמציות – שיקום התנועה והעוות יותר קשה ובד"כ איננו מלא. בשלב זה לא ניתן לקרב את חלקי הגיד או המערכת הקרועים וצריך לבצע שחזור או שיקום מורכב ביותר בטכניקה כירורגית מאד עדינה ומדוייקת. לפיכך אחוזי ההצלחה יותר נמוכים מאשר בתיקון מוקדם.
לאחר תפירת גיד או לאחר שחזור כירורגי, האצבע/ ות נתונות במנוחה בגבס לתקופה שבין 3-6 שבועות , לפי סוג הניתוח, כדי לאפשר לגיד להרפא ולהתחזק. לאחר הסרת הגבס נמשיך את הטיפול בפיזיוטרפיה ובריפוי בעיסוק. לעתים קרובות יש להשתמש באביזרי עזר שונים כמו כפפות לחץ לריכוך צלקות, סדים דינמיים שמשמשים כמעין "פיזיותרפיסט" קבוע , וטיפולים משלימים מסוגים שונים.
לעתים התפקוד המתקבל איננו משביע רצון בגלל כמות רבה של רקמת חיבור שנוצרת בתהליך הריפוי של הגיד וגורמת להתדבקויות של הגידים לרקמה שמסביב ומגבילה את יכולתם להתנועע. במידה והטיפול השיקומי איננו מביא לשחרור מספיק של הצלקות, יהיה צורך בניתוח כדי לשחרר את הצלקות בצורה מכנית כירורגית ולאחר הניתוח יש להמשיך בהפעלה אינטנסיבית כדי למנוע הווצרות חדשה של צלקת.