מרפק טניס

מרפק טניס, המכונה באופן רפואי lateral epicondylitis, הוא מצב נפוץ המאופיין בכאב ודלקת בצד החיצוני של המרפק. בניגוד לשמו, מרפק טניס אינו בלעדי לשחקני טניס ויכול להשפיע על אנשים העוסקים בפעילויות אחיזה חוזרות ונשנות או יישור של שורש כף היד. הסיבה העיקרית היא שימוש יתר או מאמץ חוזר של שרירי האמה והגידים, מה שמוביל לקרעים מיקרוסקופיים ודלקת בנקודת האחיזה של הגיד באפיקונדיל החיצוני, בליטה גרמית בצד החיצוני של המרפק.

הגורמים למרפק טניס:

הגורם העיקרי למרפק טניס הוא תנועה חוזרת ונשנית של האמה, במיוחד פעילויות הכרוכות באחיזה, הרמה או תנועות חוזרות של שורש כף היד. פעילויות כמו הקלדה, צביעה, נגרות ומשימות עבודת כפיים אחרות יכולות להוביל למצב זה. לאורך זמן, הלחץ המתמיד על גידי האמה עלול לגרום לניוון ודלקת.

תסמינים:

סימן ההיכר של מרפק טניס הוא כאב ורגישות בחלק החיצוני של המרפק. אנשים עשויים לחוות אי נוחות במהלך אחיזה, הרמה, או אפילו פעילויות פשוטות כמו לחיצת ידיים. חולשה בחוזק האחיזה היא עוד סימפטום שכיח. הכאב מתפתח לעתים קרובות בהדרגה ועלול להחמיר עם הזמן, ולהיות כרוני אם לא מטפלים בו.

טיפולים לא ניתוחיים:

גישות שמרניות הן הקו הראשון של הטיפול במרפק טניס, במטרה להקל על הסימפטומים ולהחיש את תהליך הריפוי. מנוחה חיונית כדי לאפשר לגידים הפגועים להחלים, ויש להימנע זמנית מפעילויות המחמירות את הכאב. קרור מקומי ותרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAIDs) יכולים לסייע בהפחתת דלקת ובשיכוך כאב. לפיזיותרפיה תפקיד חיוני בשיקום השרירים והגידים הפגועים. תרגילים טיפוליים, מתיחות ותרגילי חיזוק שרירים יכולים לסייע בהחלמה. בנוסף, ניתן להשתמש באביזרים אורתופדיים כגון חבק למרפק טניס כדי לספק תמיכה ולהפחית את העומס על האזור הפצוע.

הזרקות של פלסמה עשירה בטסיות (PRP) הוכחו גם כן כטיפול לא ניתוחי המסייע להחלמה לסובלים ממרפק טניס. מידע נוסף על הזרקות PRP ניתן למצוא בקישור: הזרקת פלסמה עשירה בטסיות

טיפולים ניתוחיים:

כאשר טיפולים שמרניים הוכחו כלא יעילים או במקרים של מרפק טניס חמור ומתמשך, ניתן לשקול התערבות ניתוחית. בניתוח מסירים רקמה פגומה וניוונית של הגיד. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או בהרדמה מקומית רחבה, אחר הניתוח היד מקובעת, לרוב, בגבס למשך כשבועיים, ולאחר מכן נדרש טיפול שיקומי בפיזיותרפיה.