נגישות
שחור-לבן
הדגשת קישורים
רקע כהה
שינוי גודל גופן
שינוי עובי גופן
תצוגה ללא הבהובים
חזרה למסך רגיל
ד"ר אורי פרקש
המפרק הבסיסי של האגודל הוא מפרק בו נפוצים שינויים ניווניים של הסחוס המפרקי. במהותם שינויים אלו מתאפיינים בשחיקת הסחוס המצפה את המפגש בין שתי עצמות המהוות מפרק ואמורות לנוע בחופשיות אחת על גבי השנייה. כאשר נשחק הסחוס מתחככות העצמות ללא הריפוד הסחוסי שמצפה אותן זו בזו. התוצאה היא הגבלה בטווח התנועה וכאב.
מפרקי הגוף מתאימים בד"כ למטרה אותה הם נדרשים לשרת. המפרק הבסיסי של האגודל מאפשר תנועה בשני מישורים בלבד-כיפוף/יישור וקירוב והרחקה, תנועה סיבובית אינה מתאפשרת היות ומדובר במפרק דמויי אוכף בו עצם אחת דמוית אוכף והשנייה דומה לרוכב כך שאין אפשרות לבצע סיבוב במפרק זה. למרות זאת, אנו בכל זאת מבצעים פעולה של סיבוב באגודל. זוהי פעולה ייחודית לאדם ולחלק מהקופים הפרימטים. כך יכולנו לתפוס עצמים עם היד ע"י סבוב האגודל מול יתר האצבעות.
חוסר ההתאמה בין מבנה המפרק לבין התפקוד הנדרש ממנו מזרז את שחיקת הסחוסים ויוצר את השינויים הניווניים. רוב הסובלים מהמחלה הן נשים בגיל העמידה. יש אומרים שהמפרק הבסיסי של האגודל גמיש יותר אצלן ועל כן השחיקה מהירה יותר. לא ידועים עיסוקים ספציפיים הגורמים למחלה (כתיבה הקלדה או עבודה פיזית קשה).
הפנייה לרופא אמורה להתבצע בהתאם לרמת ההפרעה הנגרמת לחולה. הבעיה אינה מוגדרת כבעיה דחופה ואינה צריכה להדאיג את הסובלים ממנה. ללא טיפול השינויים במפרק ימשיכו להטריד את החולה ויצמצמו בהדרגה את טווחי התנועה של האגודל. היא גורמת לכאבים באזור בסיס האגודל בעיקר. הדבר יבוא לידי ביטוי בהגבלה בתנועות של אחיזת חפצים, כמו למשל הרמת כוס תה, או הפעלה של עצמים או מכשירים שונים בחיי היום-יום.
האבחון מתבסס ברוב רובם של המקרים על בדיקה גופנית של הרופא וצילום רנטגן.
בהתאם לחומרת המחלה קיימות אפשרויות טיפוליות שונות. במקרים קלים אפשר לקבע בעזרת סד מייצב את המפרק הבסיסי של האגודל וכך לצמצם את התנועה בו לזמן מה. בתום תקופת הקיבוע ניתן לצפות לרגיעה בכאבים, אם כי קיים חשש שהללו יחזרו בעתיד. דברים דומים ניתן לומר גם באשר לתרופות נוגדות כאב ודלקת. גם הזרקת קורטיזון למפרק, יכולה להשיג הקלה בכאבים לזמן מוגבל.
האופציה הניתוחית היא זו שתתאים לחולים הסובלים באופן ניכר מכאבים עקב השינויים במפרק. קיימים ניתוחים שונים שרובם ככולם נועדו להפסיק את החיכוך בין שתי העצמות שהסחוס ניטל מהן. ברוב הניתוחים מסלקים את העצם הקטנה הנקראת טרפזיום שמול עצם המסרק הראשונה. לאחר הוצאתה אין עוד חיכוך בין שתי עצמות אלו ונוצר מרווח ביניהן. בנוסף להוצאת העצם, מתבצע ייצוב של המפרק ע"י שימוש בחוט ייעודי או גיד שעובר סמוך למפרק, או מילוי החלל שנוצר במפרק מלאכותי עשוי חומר סינטטי. כל מנתח לפי ניסיונו והעדפותיו.
משך הניתוח הוא בין שעה לשעתיים, ומתבצע בהרדמה כללית או בהרדמה מקומית בטכניקת Wide Awake. לאחר הניתוח היד מקובעת בסד גבס לשלושה שבועות, ובהמשך נדרשת תקופת החלמה המלווה בטיפול שיקומי במסגרת מכון לפיזיותרפיה וריפוי בעיסוק שאורכת לרוב מספר חודשים. בתום תקופת השיקום הסיכויים להצלחת הניתוח גבוהים מבחינת ההטבה בכאבים, אולם אין לצפות למפרק בעל יכולות תנועה וכוח כמו של מפרק בגיל הנעורים.